חסימת חשבון טראמפ ודיני התחרות

עו"ד עופר ארגוב בנקודת מבט חדשה לחסימת חשבון טראמפ בפייסבוק

לאחרונה דווח כי הנשיא לשעבר טראמפ מנסה לבחוש בהרכב המועצה המפקחת של פייסבוק, שעתידה להכריע בקרוב בשאלה אם לאפשר לטראמפ להפעיל את חשבון הפייסבוק שלו. כזכור, לאחר פשיטת תומכי טראמפ בקפיטול הודיעו מספר רשתות חברתיות – בראשן פייסבוק – על השעיית חשבון טראמפ. 

התנהלות פייסבוק בעניין טראמפ מעוררת תחושה לא-נוחה: בהחלטה חד-צדדית של אדם אחד (צוקרברג) נשללה מנשיא ארצות הברית האפשרות להשתמש בפלטפורמה חשובה להפצת מסריו. האם יש הצדקה לאפשר לחסום חשבון, בגלל התוכן שמועלה בו? האם נחסום חשבון של אדם שמשקר? שמסית? מי מחליט אם אכן מדובר בשקר? האם צריך להבדיל בין "אדם מן היישוב" ומנהיג פוליטי? מי קובע את כללי האסור והמותר: בעלי הרשת החברתית, או הציבור באמצעות המחוקק? אלה שאלות שיורדות לשורש הערכים של חברה דמוקרטית.

דברים אלה מביאים אותנו לדיני התחרות, שעשויים לספק תובנות ואולי פתרונות להתנהלות הרשתות החברתיות בהקשרים אלה. 

דיני התחרות מטילים איסורים על מי שהוא בעל מונופולין, בכדי שלא ינצל מעמדו באופן שעלול לפגוע בתחרות או בציבור. למשל, על מונופול נאסר לסרב סירוב בלתי סביר לספק את מוצריו. הממונה על התחרות אף מוסמך לתת הוראות למונופול, אם ראה שכתוצאה מהתנהגותו נפגע הציבור. 

לפי חוק התחרות הישראלי בעל מונופולין הוא מי שמחזיק בנתח שוק של למעלה מ- 50% בשוק הרלוונטי, או מחזיק בכוח שוק משמעותי.

לפייסבוק, למשל, כ- 3 מיליארד משתמשים בעולם, ונתח שוק של למעלה מ-60% בארצות הברית. בישראל יש לפייסבוק 6 מיליון משתמשים, כ- 75% מהאוכלוסייה. 

המסקנה היא לכאורה שפייסבוק היא בעלת מונופולין בשירותי רשת חברתית אישית בארצות הברית ובישראל. 

דיני התחרות יכולים לספק תשובות התחלתיות לחלק מהשאלות שעוררנו. למשל, חסימת חשבון פייסבוק יכולה להיחשב סירוב בלתי סביר לספק את המוצר שבמונופולין. הדעת נותנת שאין חובה על בעל מונופולין לאפשר שימוש ברשת החברתית לאדם שמטיף לאלימות. פחות ברור, אם חסימת חשבון לצמיתות יכולה להיחשב סבירה. האם ניתן להורות לבעל רשת חברתית לסגור חשבון משתמש, גם אם בעל הרשת מעוניין בקיום החשבון בשל הערך הכלכלי שהוא מניב לו, אך פוגע בציבור? אלה  דוגמאות לדיון שצריך היה להתנהל גם בישראל. בהיעדרו, האירועים הקיצוניים ברשת החברתית עוברים ללא הסדרה ברורה. 

לפייסבוק, למשל, יש אמנם כללים בנוגע לתכנים אסורים. אך נטען שהם לא נהנו משקיפות יתרה. את הכללים הללו, שעשויים להשפיע דרמטית על הציבור, קבעה פייסבוק עצמה ואכיפתם נראתה לעתים כבלתי עקבית. גישת פייסבוק היתה שאין להתערב בתכנים פוליטיים, אין להוריד פוסטים שקריים ואין למנוע ממנהיגים פוליטיים שימוש בפייסבוק. אפשר לתהות אם גישה זו נבעה מתפיסות נאצלות של חופש הביטוי הפוליטי, או שמא ממניעים כלכליים גרידא של פייסבוק. חסימת חשבון טראמפ היא שינוי חד.

האם זה רצוי שמונופול יוכל לשלול בלחיצת כפתור ממנהיג פוליטי להשתמש ברשת חברתית שהיא "משאב חיוני" להפצת מסרים? גם הסבורים (כח"מ) שטראמפ הוא פגע-רע צריכים לשאול עצמם אם היו מקבלים התנהלות כזו כלפי מנהיג אחר, פחות שנוי-במחלוקת. תחושת הרווחה מסגירת חשבון טראמפ עלולה להתברר כמהלך שסופו מי ישורנו: פתח לסתימת פיות, שנתונה לשיקול-דעת מזדמן של הרשת החברתית. לכן יש הכרח בכללים ברורים ושקופים, שאינם נתונים כ"חומר ביד היוצר" בידיו של כוח מונופוליסטי.   

שורת מדינות בעולם נקטו במאמצים להסדרת כללי המשחק החדש הזה. לצערנו, ישראל עדיין מתעכבת בטיפול, למרות שמערכות הבחירות המתקיימות כאן מדי מספר חדשים מלמדות על הבעייתיות שכרוכה במצב שבו אין כללי משחק ברורים לשימוש ברשתות חברתיות בזמנים שכאלה. 

[מרץ 2021]      

  • שתפו

אולי יעניין אותך גם

  • משרדנו ייצג את סופר-פארם בעסקת מיזוג לרכישת חברה בתחום ההכנות הרוקחיות

    משרדנו ייצג את חברת סופר-פארם בקבלת אישור הממונה על התחרות לעסקת מיזוג...

  • פוחדים מהן פחד מוות": העו"ד שמייצג את המונופולים – מסביר איך להתמודד עם ענקיות האינטרנט

    ניב זקלר בראיון ל"דה מרקר" על הטיפול בענקיות האינטרנט...

  • פורטנייט נגד אפל: חברות הגיימינג בישראל – תתאגדו, אתן הבאות בתור

    המחאה של חברת "אפיק גיימס", מפתחת פורטנייט, נגד אפל עשויה להוביל...